מתי מתחלפים המלאכים

מתי מתחלפים המלאכים

מדוע המלאכים עולים ואחר כך יורדים

"ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה, והנה מלאכי אלקים עלים וירדים בו" (כח,יב).

מה ענינם של המלאכים? ומדוע עליתם קודמת לירידתם?

כתב על כך רש"י "עולים ויורדים - עולים תחלה ואחר כך יורדים, מלאכים שליווהו בארץ אין יוצאים חוצה לארץ ועלו לרקיע, וירדו מלאכי חוצה לארץ ללוותו" (שם).

לכאורה קשה, הרי יעקב נמצא בבית אל, ולפי

חז"ל הר המוריה קפץ אל בית אל (רש"י כח,יז), ושני מקומות אלו נמצאים באמצע ארץ ישראל, ואם כן, מדוע באותו זמן התחלפו המלאכים ללוותו? הרי מלאכי ארץ ישראל ומלאכי חוצה לארץ צריכים להתחלף רק כאשר האדם עובר את גבול ארץ ישראל?

כך גם קרה לכאורה כאשר יעקב חזר לארץ ישראל ככתוב "ויפגעו בו מלאכי אלקים. ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלקים זה ויקרא שם המקום ההוא מחנים" (לב,ב-ג), "מחנים - שתי מחנות, של חוצה לארץ שבאו עמו עד כאן. ושל ארץ ישראל שבאו לקראתו" (רש"י).

המלאכים יוצאים ללוות כבר מהמקום האחר

נלע"ד בעזה"י לבאר את הדברים על פי דיוק בלשון קדשו של רש"י, וזו לשונו "ויפגעו בו מלאכי אלקים - מלאכים של ארץ ישראל באו לקראתו ללוותו לארץ"(שם).

הרי רואים אנו במפורש, שמלאכי ארץ ישראל יצאו לחו"ל על מנת ללוות את יעקב מחו"ל לתוך ארץ ישראל.

נלע"ד בעזה"י שכך הוא הסבר הדברים: מרגע שאדם רוצה ומתכנן לעזוב את ארץ ישראל ולרדת לחו"ל או לעלות מחו"ל לארץ ישראל ועושה צעד ראשון לעבר אותו מקום, מאותו זמן המלאכים של אותו מקום עוזבים אותו ובאים המלאכים של המקום האחר ללוות אותו אל עבר המקום החדש.

ולכן, כל זמן שיעקב ברח מלבן ועדיין לא היה ברור אפילו ליעקב האם יצליח להכנס לארץ ישראל או שמא לבן יתפוס אותו ולא יתן לו להכנס, מלאכי ארץ ישראל לא באו ללוותו, אבל לאחר שלבן תפס את יעקב ובאזהרתו של הקב"ה לא מנע ממנו לעלות לארץ ישראל ולבן הלך ושב למקומו, אז באו המלאכים ללוות את יעקב.

כעת מובנת מאד דקדוקה של לשון התורה "וישכם לבן בבקר... וישב לבן למקמו. ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלקים..." (לב,א-ב). כלומר, לאחר שיעקב הלך לדרכו, דהיינו התחיל ללכת לארץ ישראל ממש ללא חשש מעיכוב של לבן, אזי מלאכי ארץ ישראל יצאו לחו"ל על מנת ללוותו לארץ ישראל.

מדוע לא באו מלאכי חו"ל ללוות את יעקב בפעם הראשונה

כעת נבין את דברי קדשו של רש"י בתחילת הפרשה על בורים, וכך כתב "איהו [יעקב] עד חרן אזל כדאמרינן בפרק גיד הנשה, וקרא מוכיח וילך חרנה, כי מטא [כאשר הגיע] לחרן אמר אפשר שעברתי על מקום [הר המוריה] שהתפללו אבותי ולא התפללתי בו, יהב דעתיה למהדר וחזר עד בית אל וקפצה לו הארץ" (כח,יז).

משמע מדברי רש"י, שאף על פי שיעקב כבר הגיע לחרן לא התחלפו מלאכי ארץ ישראל, והסיבה לפי דברינו היא כיוון שהמלאכים ידעו שיעקב מיד יחזור לארץ ישראל, ורק לאחר שיעקב התפלל בהר המוריה והיה ברור שעכשיו ילך לחרן וישאר שם, באותו זמן התחלפו המלאכים ומלאכי חו"ל באו ללוותו בתוך ארץ ישראל.

הקשר לארץ ישראל נקבע לפי הקישור הרוחני אליה

למדנו מכאן שהקשר אל ארץ ישראל נקבע לא רק על פי המיקום הגשמי, אלא גם על פי החיבור הרוחני, הנפשי, לארץ ישראל, ואם אדם חושב ורוצה להגיע לארץ ישראל ופועל כדי לעלות אליה, יש לו חיבור אליה, וכן להפך, כאשר אדם רוצה לצאת מארץ ישראל ולהגיע לחו"ל הוא נדבק בטומאה של חו"ל. הרי סוג המלאכים, אם אלו מלאכי חו"ל או מלאכי ארץ ישראל המלווים לו לאדם, נקבע על פי הקישור של היהודי אל ארץ ישראל או אל חו"ל. אם הוא קשור לארץ ישראל ילוו אותו מלאכי ארץ ישראל ואם הוא קשור לחו"ל ילוו אותו מלאכי חו"ל. וכן אם אדם רוצה ומתכנן לעלות לארץ ישראל ואין עכבה במציאות שמונעת ממנו, אזי הוא מקושר אל ארץ ישראל ומלאכיה באים ללוותו, וכן להפך.